שי בן עטר

המרכז לאימון בני נוער הוקם ב-2011 על ידי שי בן עטר, מפתח שיטת האימון להקשבה חופש ויצירתיות. יוצר, מאמן ומנחה העוסק בהתפתחותם של בני נוער, מתבגרים ומשפחות מזה 13 שנה. 

 

 בן 43  בן זוג ליפעת ואבא לאור, תמרה וגיא. גר בהוד השרון

את דרכי המקצועית התחלתי בגיל 22 כרקדן ופרפורמר בלהקת תאטרון המחול של ליאת דרור וניר בן גל. החקירה ומתיחת גבולות הגוף היו לי לאהבה הראשונה, תשומת הלב, החיפוש אחר תנועה חדשה, היחסים בלהקה יוצרת והסקרנות לגלות עוד ממה שיש לחיים להציע, עוררו בי תחושה של שקט, של השלמה עם הדברים כמו שהם. 

כעבור שנתיים טובות, התחלתי את לימודי בבית ספר לתאטרון חזותי בירושלים, בית ספר בינתחומי ליוצרים שבו התמחיתי בתחום של כוראוגרפיה ואומנות פלסטית. כיוצר, העבודות שלי עסקו בפירוק והבנייה מחדש של דימויים ותבניות של מערכות יחסים. תהליכי היצירה היוו עבורי מקום להתפתחות, לטיפוח האינדיבידואליות ולביטוי חזותי של השקפת עולמי. יצירות שהעליתי זכו בפרסים על בימוי ועיצוב ועלו בתאטראות ובפסטיבלים שונים למחול, תאטרון ומיצג.

בשנתי הרביעית ללימודים התחלתי לעבוד כחלק מסגל ההוראה בבית ספר לתאטרון חזותי כמורה לפרפורמנס (אומנות המופע). באותה שנה, הוזמנתי ליצור הפקה עבור תאטרון ממסדי, אך בשלהי התהליך ולקראת הפרמיירה, ואחרי שבע שנים בתחום, הבנתי באופן חד ובהיר שעולם התאטרון על כל היבטיו, היווה עבורי אמצעי ודרך להתבונן ולחקור תהליכי יצירה ואת עצמי בתוכם, אך לא ענה באופן מלא על צרכי וערכי המהותיים בשלב זה בחיי. סגרתי דלת, מבלי שידעתי איזו דלת לפתוח והמתנתי במסדרון חיי בציפייה לדרך חדשה.

כעבור זמן מצאתי רחוב חדש ללכת בו. עבדתי כמורה וחונך בבית ספר הדמוקרטי קריית אונו וקיבלתי את הזכות להקים מגמה של אומנות ותאטרון. המפגש הזה עם הפילוסופיה של החינוך הדמוקרטי, הפלורליסטי, והקשר הבינאישי עם הילדים וההורים בקהילה, היה…תחילתה של ידידות מופלאה.

ב-2007 התחלתי לימודי אימון ב- Coaching Academy והתמחיתי בתחום של פיתוח מנהלים ואימון אישי. מפה לאוזן החלו 'לזרום' אליי, מתאמנים פרטיים ראשונים משני סקטורים עיקריים: אומנים יוצרים וילדים ובני נוער. בשנה זו הרגשתי שעברתי  מעולם האמנות והבמה, ממה שקרוי  ה –  'ייצוג של החיים' אל "החיים עצמם".

ב2012 למדתי בתכנית להכשרת מאמנים ב- Emotion, בית הספר להוויה הקשבה וטרנספורמציה. ביום הראשון שהתיישבתי בכיסא, הרגשתי כי חזרתי הביתה, אל מקורות ההשראה והפילוסופיה וחזרה לאהבה הראשונה, חזרה אל הגוף.

בשנת 2011 ייסדתי את המרכז לאימון נוער להקשבה חופש ויצירתיות, מתוך רצון ליצור מרחב אינטלקטואלי, רגשי ורוחני לאנשים צעירים בו יוכלו להתבונן ולחקור את חוויית החיים שלהם, מסגרת 'אחרת', כזו שהיא לא קלינית, שיפוטית או מרוחקת, אלא קרובה, חומלת ואינטגרטיבית אך עדיין קווארנטית, אפקטיבית ומעוררת השראה, מסגרת בה יוכלו בני נוער ומתבגרים להכיר ולהבין את המנגנונים הכי העמוקים שלהם, את הכוחות שמנהלים אותם, את הרצונות הייחודיים שלהם, מרחב בו יוכלו להעשיר את התודעה, לחקור ולשיים את השפה, להקשיב פנימה, להשתחרר ממה שאוחז בהם ולהנות ממה שיש לחיים להציע.
 
אני אוהב להקשיב לאנשים צעירים, לאפשר להם להרהר ולגלות את האני הסובייקטיבי, אני אוהב ללמד ולאמן אנשים צעירים להיות חופשיים ולראות בכל סיטואציה יותר מאפשרות אחת לפעולה, לבחור, להתרגש, לאהוב, להיות אותנטיים, יצירתיים, לחיות חיים בעלי משמעות, בעלי ערך לעצמם ולסביבה.
 
אומרים שאתה צעיר כמו הפעם האחרונה ששיניתי את דעתך על משהו. השיחות עם אנשים צעירים מרתקות ומעוררות אותי לחשיבה מחדש. שיחות אותנטיות בהם עולות שאלות על החיים, על כאוס ועל סדר, על אי וודאות ושליטה, הצלחה והפחד מכישלון, אהבה ובדידות וכסף שמספר תמיד סיפור על יש ואין ומספרים בכלל, וסוגי אינטיליגנציות, ומיניות וההבדל בין דחף לתשוקה או בין בדידות לאהבה, ומשפחה וכמה שהיא נחוצה, וכעסים ופחדים ומטרות, והרגלי חשיבה וקבלת החלטות, ואיפה שדאפר להרים או לסובב עם הרבה הומור  ושאלות פילוסופיות שלעיתים אף קוראות תיגר (וטוב שכך) על הקונבנציות שהורשנו להם המבוגרים.
 
החקירה, ההתבוננות מחדש על טריטוריות שלא נחקרו, יוצרת סדר פנימי, גדילה, מהמופשט אל הקונקרטי או ולהפך, בין המילים, או בעזרתן, בטון הדיבור, בחיתוך, בדריכות של הגוף, בקצב, בעומק ואורך הנשימה… מאחרי כל משפט שנער או נערה אומרים טמונה חוויית חיים שלמה. בכל דבר יש סדק דרכו האור מצליח להתגלות, שם מתחיל המופע הגדול של החיים. מופע של קרבה.
 
אני מאמין כי ככל שמורכבותו של העולם גדלה כן עלינו להיות יצירתיים וחופשיים יותר כדי לעמוד באתגריו.
אחד מהחלומות שלי הוא להקים מרכזי אימון עכשוויים ברחבי הארץ, מרכזי אימון שהם לא בית חינוך ולא מרפאת נפש, מרכזי אימון שהם חלק מהמרחב העירוני חברתי. 'מרכזי עתיד' אלו הם ביטוי של תקופה חדשה, של השקעה בפרט, בהון האנושי של הדורות הבאים והם נוגעים לכל תחומי החיים: כלומר, למכלול הידע, הכיש שמור וצא ורים, היכולות והתכונות המאפשרים לאדם צעיר להשיג רווחה אישית, חברתית וכלכלית בחייהם העכשוויים והעתידיים.
 
דיוויד בואי בתפיסה שלו של יצירה, שייכות וחופש היטיב להגדיר את המסע הרוחני כך:
 

"תמיד תזכור שהסיבה שבגללה התחלת לעשות משהו, היתה כי היה משהו בתוכך שהרגשת שאם תצליח להוציא אותו לאור באיזשהו אופן, תבין  יותר על עצמך ועל הדרך שבה אתה מתקיים כחלק מהחברה האנושית"                                                                                                 

 

נשמח לשמוע מכם

benatarshai@gmail.com | בן גוריון 62 הוד השרון | 054-4887199

WordPress Video Lightbox Plugin