שי בן עטר
המרכז לאימון בני נוער הוקם ב-2011 על ידי שי בן עטר, מפתח שיטת האימון להקשבה חופש ויצירתיות. יוצר, פסיכותרפיסט זוגי משפחתי, מאמן, מורה העוסק בהתפתחותם של בני נוער, מתבגרים, זוגות ומשפחות מזה 16 שנה.
בן 48 בן זוג ליפעת ואבא לאור, תמרה וגיא. גר בהוד השרון
את דרכי המקצועית התחלתי בגיל 22 כרקדן ופרפורמר בלהקת תאטרון המחול של ליאת דרור וניר בן גל. החקירה ומתיחת גבולות הגוף היו לי לאהבה הראשונה, תשומת הלב, החיפוש אחר תנועה חדשה, היחסים בלהקה יוצרת והסקרנות לגלות עוד ממה שיש לחיים להציע, עוררו בי תחושה של שקט, של השלמה עם הדברים כמו שהם.
כעבור שנתיים טובות, התחלתי את לימודי בבית ספר לתאטרון חזותי בירושלים, בית ספר בינתחומי ליוצרים שבו התמחיתי בתחום של כוראוגרפיה ואומנות פלסטית. כיוצר, העבודות שלי עסקו בפירוק והבנייה מחדש של דימויים ותבניות של מערכות יחסים. תהליכי היצירה היוו עבורי מקום להתפתחות, לטיפוח האינדיבידואליות ולביטוי חזותי של השקפת עולמי. יצירות שהעליתי זכו בפרסים על בימוי ועיצוב ועלו בתאטראות ובפסטיבלים שונים למחול, תאטרון ומיצג.
בשנתי הרביעית ללימודים התחלתי לעבוד כחלק מסגל ההוראה בבית ספר לתאטרון חזותי כמורה לפרפורמנס (אומנות המופע). באותה שנה, הוזמנתי ליצור הפקה עבור תאטרון ממסדי, אך בשלהי התהליך ולקראת הפרמיירה, ואחרי שבע שנים בתחום, הבנתי באופן חד ובהיר שעולם התאטרון על כל היבטיו, היווה עבורי אמצעי ודרך להתבונן ולחקור תהליכי יצירה ואת עצמי בתוכם, אך לא ענה באופן מלא על צרכי וערכי המהותיים בשלב זה בחיי. סגרתי דלת, מבלי שידעתי איזו דלת לפתוח והמתנתי במסדרון חיי בציפייה לדרך חדשה.
כעבור זמן מצאתי רחוב חדש ללכת בו. עבדתי כמורה וחונך בבית ספר הדמוקרטי קריית אונו וקיבלתי את הזכות להקים מגמה של אומנות ותאטרון. המפגש הזה עם הפילוסופיה של החינוך הדמוקרטי, הפלורליסטי, והקשר הבינאישי עם הילדים וההורים בקהילה, היה…תחילתה של ידידות מופלאה.
ב-2007 התחלתי לימודי אימון ב- Coaching Academy והתמחיתי בתחום של פיתוח מנהלים ואימון אישי. מפה לאוזן החלו 'לזרום' אליי, מתאמנים פרטיים ראשונים משני סקטורים עיקריים: אומנים יוצרים וילדים ובני נוער. בשנה זו הרגשתי שעברתי מעולם האמנות והבמה, ממה שקרוי ה – 'ייצוג של החיים' אל "החיים עצמם".
בהמשך הדרך למדתי ב- Emotion, בית הספר להוויה הקשבה וטרנספורמציה. ביום הראשון שהתיישבתי בכיסא, הרגשתי כי חזרתי הביתה, אל מקורות ההשראה והפילוסופיה וחזרה לאהבה הראשונה, חזרה אל הגוף.
"תמיד תזכור שהסיבה שבגללה התחלת לעשות משהו, היתה כי היה משהו בתוכך שהרגשת שאם תצליח להוציא אותו לאור באיזשהו אופן, תבין יותר על עצמך ועל הדרך שבה אתה מתקיים כחלק מהחברה האנושית"